הפרעות אכילה

"בית מאזן" הוא שירות למניעת אשפוז פסיכיאטרי המתקיים בתוך שכונת מגורים בקהילה. הבית פועל כמסגרת טיפולית אינטנסיבית קטנה המיועדת למנוע אשפוז פסיכיאטרי או לקצרו, בהתאם לנוהל של משרד הבריאות: אמות מידה להפעלת שירות "בית מאזן". כל "בית מאזן" נדרש לקבל אישור של משרד הבריאות ולהימצא תחת פיקוחו. כל בית מאזן נועד בסופו של דבר להיות ציבורי בלבד ולא פרטי, כלומר כזה אשר באחריות קופות החולים לספק שירות זה למבוטחיהם ולממן אותו באמצעות טפסי התחייבות (טופס 17). בזמן הקרוב צפוי לצאת עדכון נוסף של הנוהל עם נספח ייעודי המתייחס לטיפול בהפרעות אכילה. אישור ופיקוח משרד הבריאות "השביל" מאושר על ידי משרד הבריאות ונמצא תחת פיקוחו, ומופיע ברשימת הבתים המאזנים המתפרסמת באתר משרד הבריאות. בנוסף, נמצא הבית תחת בקרה של קופות החולים המפנות אליו מטופלים.

השירות הינו ציבורי וניתן במימון מלא של קופות החולים, באמצעות טופס התחייבות (טופס 17). בשלב זה (שנת 2024) קיים הסכם עם מכבי שירותי בריאות קופת חולים לאומית ו קופת חולים כללית. קופות חולים נוספות נמצאות בהליכי חתימת הסכם עם "השביל". קליטת מטופלות פרטיות אפשרית באופן זמני ומצומצם, ורק עבור מי שלא חברה בקופת חולים המצויה בהסכם עם ה"שביל". התיעדוף הוא לקליטת מטופלות דרך קופות החולים. לבירור זכאותך העקרונית למימון של הקופה מומלץ לפנות אל קופת החולים שלך (אתר האינטרנט, מוקד טלפוני או מזכירות הסניף שלך), או אל "השביל".

השהייה בבית מוגבלת בזמן לחודשיים. תיתכן הארכה לחודש נוסף בכפוף לאישור קופת החולים המבטחת.

1. אוכלוסיית יעד (inclusion criteria): בבית המאזן להפרעות אכילה "השביל" יוכלו להיקלט מי שעומדים בכל התנאים הבאים: 1.1 בגירים, יציבים מבחינה רפואית גופנית, המאובחנים עם הפרעת אכילה (ICD10:F50), החווים תסמיני הפרעות אכילה חמורים, אשר עקב מצבם הרגשי והגופני לא יכולים להישאר במסגרת מגוריהם וזקוקים למענה אינטנסיבי בבריאות הנפש, וכי בהינתן האפשרות של קבלת טיפול בבית מאזן, צפוי שיימנע מהם או יקוצר הצורך לאשפוז במחלקה להפרעות אכילה. 1.2 מסכימים לשהות במסגרת זו ולקבל טיפול בו. 2. התוויות נגד (exclusion criteria): 2.1 מצב קליני נפשי המהווה סיכון לחיים המחייב השגחה וטיפול רפואי רציף במסגרת אשפוז, דוגמת סכנת התאבדות מיידית וממשית. 2.2 מצב רפואי לא יציב אשר מחייב ניטור מיוחד, ובכלל זה אחד או יותר מהמצבים או התסמינים הבאים: 2.2.1 כשה-BMI נמוך מ-16. 2.2.2 היפוגליקמיה 2.2.3 הפרעה באלקטרוליטים (היפוקלמיה, היפונטרמיה, היפופוספטמיה ו/או חמצת מטבולית או אלקלוזיס) 2.2.4 הפרעות באק"ג (למשל, QTc ממושך > 450, ברדיקרדיה, הפרעות קצב אחרות) 2.2.5 חוסר יציבות המודינמית (ברדיקרדיה; יתר לחץ דם; היפותרמיה וכו'). 2.2.6 אורתוסטזיס 2.2.7 סיבוכים רפואיים חריפים של תת תזונה (דוגמת סינקופה, התקפים, אי ספיקת לב, דלקת לבלב). 2.2.8 הזנה בזונדה. 2.3 סירוב לשהייה ולקבלת טיפול במסגרת הבית המאזן או טיפול כפוי בכל צורה שהיא. 2.4 התמכרות פעילה לחומרים פסיכו-אקטיביים (סמים, תרופות ו/או אלכוהול) המהווה חלק מההסתמנות הקלינית הנוכחית, והמצריכה גמילה פיזית בהשגחה רפואית מלאה. 2.5 התנהגות אנטי-חברתית, אלימה, מינית או תוקפנית חמורה העלולה לחבל בפעילות המסגרת או לסכן מטופלים או צוות. 2.6 חלופת מעצר או מאסר בכל צורה שהיא. 2.7 כאשר התסמינים הנפשיים הינם תולדה של מחלה או פגיעה אורגנית (דוגמת נפגעי ראש, דמנציה וסוגיה).

בקשה להיקלט ב"השביל" יכולה להתבצע במגוון דרכים. ניתן ליצור קשר עם הבית בטלפון: 054-8689359, או עם ד"ר עדית זהר-בז'ה בטלפון: 054-6717496, או לשירות הודעות 24/7 בטלפון: 03-6172615 או לשלוח מייל ל-adit@kidumpro.co.il. דני בודובסקי, מנהל מערך הבתים המאזנים של קידום: 054-3551721 מומלץ להעביר פרטי קשר אלו לידי איש המקצוע המטפל בך לצורך תיאום העברת ההפנייה והמסמכים הרפואיים הנדרשים.

יש להעביר הפניה מפורטת של פסיכיאטר.ית מטפל.ת אשר תכלול את המידע הבא: אבחנה/ חשד לאבחנה רקע פסיכוסוציאלי תולדות מחלה נוכחית; BMI, משך הפרעת האכילה, סימפטומים פעילים (סוג ותדירות) סטטוס פסיכיאטרי רקע טיפולי שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים (בהווה/בעבר) הערכת מסוכנות והערכת סיכון גופני רציונל ההפניה לבית מאזן

הפרעות אכילה הינן קבוצת הפרעות נפשיות המאופיינת בהתנהגויות הזנה או אכילה הגורמות למצוקה ולפגיעה קלינית משמעותית הן נפשית והן גופנית, ולפגיעה בתחומי תפקוד שונים. שיעורי התמותה נעים בין 10%-17% מקרב המאובחנים והוצאות הטיפול בסיבוכי המחלה הולכים ועולים עם השנים. ישנה קשת שלמה של הפרעות אכילה המתבטאות בהתנהגויות כגון הרעבה עצמית, התקפי אכילה (אכילה בולמוסית) והקאות לאחריהן, עם פוטנציאל לגרימת נזקים גופניים משמעותיים בעקבות תת-משקל, פגיעה בוושט, נזקים לבביים והתפתחות מחלות כגון יתר לחץ דם, סוכרת. כאן המקום להבחין בין הפרעת אכילה (Eating Disorder) שהיא הפרעה פסיכיאטרית המלווה בכאב נפשי ותחושות מצוקה משמעותיות עם קשת התנהגויות אשר יש קריטריונים מקצועיים לאבחונם כמפורט בהמשך, לבין הפרעות באכילה (Disordered Eating). הפרעות אכילה, שהן כשלעצמן נכללות תחת האבחנות הפסיכיאטריות, מלוות לא פעם בתחלואה נפשית נוספת כגון הפרעות מצב רוח, חרדה, כפייתיות, הפרעות אישיות, הפרעה בתר חבלתית (PTSD), הפרעה בתר חבלתית מורכבת (CPTSD) פעמים רבות על רקע של פגיעה מינית, הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה, אשר הופכות את הטיפול למורכב, מאתגר וממושך. במצבים חריפים בהם יש אינדיקציה לאשפוז, משך האשפוז הנדרש עד לייצוב הוא ממושך משמעותית בהשוואה לאשפוז פסיכיאטרי חריף "רגיל". סוגי הפרעות האכילה חשוב לזכור שלהפרעות אכילה מגוון רחב של תסמינים המופיעים בעוצמות שונות וקיומם של חלקם אינו מעיד בהכרח על קיומה הפרעת אכילה. על כן ראוי שאבחון של הפרעת אכילה וקביעת האבחנה תיעשה על ידי אנשי מקצוע מומחים בתחום והמוסמכים לכך על פי חוק. קריטריונים לקביעת האבחנות השונות נסמכות הן על התסמינים וחומרתן, הן על משך הזמן בהן הן ניצפו, והן על סמך בדיקה קלינית ובדיקות מעבדה שונות. האבחנות במערכת הרפואית בישראל ניתנות על פי "הסיווג הבינלאומי למחלות, מהדורה 10" (ICD-10- The International Classification of Diseases). נהוג להסתייע ב"מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות", שהינו ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שמטרתו לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן. (The Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders DSM-5, ) להלן הסבר תמציתי על הפרעות האכילה העיקריות: אנורקסיה, ובשמה הרפואי אנורקסיה נרבוזה (Anorexia Nervosa), מתאפיינת בעיסוק מתמיד בנושא האוכל ובדרכים לצמצום משמעותי של האוכל באמצעות דיאטות קיצוניות, בשל פחד עצום מעלייה במשקל, וזאת עקב עיוותים משמעתיים בתפיסת מבנה הגוף וצורתו, תוך הכחשה גורפת כי נמצאים בתת משקל. לרוב מתאפיינת ההפרעה גם בפעילות ספורט אינטנסיבית להפחתה נוספת במשקל. בולימיה, ובשמה הרפואי בולימיה נרבוזה (Bulimia Nervosa), מתאפיינת בבולמוסי (התקפי) אכילה שחוזרים על עצמם, קרי- אכילה בלתי נשלטת של כמויות גדולות של אוכל בפרק זמן מאד קצר. לאחר הבולמוס יש התנהגויות מפצות או מטהרת, כדי "להיפטר" מעודפי האוכל והמשקל ולהימנע מעלייה במשקל. וזאת למשל באמצעות הקאות יזומות, שימוש בחומרים משלשלים או משתנים (חומר משתן- שגורם להשתנה מרובה ולפינוי מהיר של נוזלי הגוף). בהפרעה זו לרוב אין תת-משקל כפי שקיימת בקרב הסובלות מאנורקסיה. הפרעת אכילה בולמוסית (BED- Binge Eating Disorder), מתאפיינת באירועים חוזרים של התקפי זלילה, אך בשונה מבולימיה, היא מתקיימת ללא התנהגות מפצה. ההתקפים מתבטאים באכילה מהירה של כמויות מזון גדולות, גם ללא רעב, עד לתחושת מלאות קיצונית, ומלווים בתחושות קשות כגון מצוקה רגשית, גועל, בושה, דיכאון. הפרעת אכילה ספציפית אחרת (Other Specified Eating Disorder), הינו שם כולל לסוגי התנהגויות אכילה לקויות אשר אינן כלולות באבחנות המרכזיות המצויינות לעיל. לדוגמא: אנשים אשר ירדו משמעותית במשקלם אך לא נמצאים בתת-משקל, כאשר לכך התלווה פחד משמעותי מלעלות חזרה (אבחנה של אנורקסיה נרבוזה לא טיפוסית- Atypical Anorexia Nervosa). הפרעת אכילה לא ספציפית (Unspecified Eating Disorder), הינו שם כוללני להתנהגויות לקויות אשר לא עונות באופן מלא על כל התבחינים לאבחנה של הפרעת אכילה, דוגמת לעיסת מזון ויריקתו ללא בליעה, אך תוך שמירה על משקל תקין ומחזור תקין. התסמינים הם לרוב בעוצמה פחותה מאלו בהפרעת אכילה ספציפית. מקורות קריאה נוספים על הפרעות אכילה אתר העמותה הישראלית למניעה, לטיפול ולמחקר בהפרעות אכילה אתר המרכז הרפואי שיבא אתר שרותי בריאות מכבי אתר שרותי בריאות כללית אתר קופת חולים לאומית אתר קופת חולים מאוחדת אתר בטיפול נט אתר האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי (באנגלית) אתר NICE- Eating disorders: recognition and treatment | Guidance (באנגלית) מה גורם להפרעות אכילה? הפרעות אכילה יכולות להתפתח משילוב של גורמים רבים, ולא ניתן להצביע על גורם מרכזי אחד היכול לנבא את התפתחותן. נראה כי מדובר בשילוב כזה או אחר של מספר גורמים, חלקם פסיכולוגיים אישיים, חלקם חברתיים, חלקם ביולוגיים תורשתיים, חלקם תגובתיים לאירועי עבר טראומטיים. במקרים רבים מצוקה רגשית, נפשית מוצאת ביטויה באופן גופני באמצעות התנהגויות אשר נאבחנם תחת הקטגוריה של "הפרעות אכילה". לכן יש חשיבות רבה לפנות לטיפול ייעודי היכול לסייע הן באיזון המצב הגופני תוך הקניית הרגלי אכילה מותאמים, והן מסייע באיתור ובהבנת המצוקות ובהתמודדות עם הסיבות להיווצרותן.

בדרך כלל, הפרעת האכילה שואבת את המשפחה לתוכה. בני המשפחה הדואגים משקיעים זמן, אנרגיה וכסף כדי לתת מענה ולא פעם מרגישים תסכול רב ואף כעס בשל חוסר יכול "לשבור את מעגל המחלה". ליבם נשבר למראה הילד.ה אשר כמל.ה לנגד עיניהם, הן גופנית והן תפקודית עם הפגיעה המחריפה בתפקוד הלימודי, התעסוקתי והחברתי והזנחת תחומי חיים חשובים אלו. זה כשלעצמו מהווה נדבך קושי נוסף על המתמודד.ת. לכן יש חשיבות למעורבות המשפחה בהליך הטיפולי ולקבלת הדרכה וכלים מותאמים.

הטיפול בבית הוא רב מקצועי, מערכתי, משולב, מדורג, ומותאם פרטנית לכל דיירת. בשלב הראשון יש חשיבות לאיזון הביולוגי של הגוף. הדבר נעשה באמצעות תוכנית הזנה מוקפדת, הארוחות מתקיימות בשעות קבועות וידועות מראש בהשתתפות הדיירות וצוות. בנוסף לאכילה תחת השגחה טיפולית, בבית מתקיימות מגוון פעילויות, בהן פסיכותרפיה פרטנית, מגוון טיפולים קבוצתיים, מעקב וטיפול פסיכיאטרי, מעקב רפואי וסיעודי על ידי רופאת משפחה ואחות, הדרכה קבוצתית לקרובים משמעותיים, פגישות קבועות עם מנהלת הבית. חיזוק מיומנויות אישיות ובין אישיות נעשית בסיוע מדריכות הבית הנמצאות לאורך כל שעות היממה. אנחנו מקפידים לשמור על כללי הבית ולדרוש התקדמות בטיפול, לצד גמישות והתאמה אישית, תמיכה, הכלה ואוירה ביתית מכבדת ונעימה. התנאים הבסיסיים לטיפול בבית הם; מוטיבציה גבוהה לטיפול, אחריות מצד המטופלת לתהליך הטיפול שלה וכנות. רצף טיפולי ושיקומי לאחר השלמת התוכנית בבית המאזן מאחר ומשך הטיפול האינטנסיבי במסגרת הבית המאזן הוא מוגבל ותחום בזמן, הרי שיש חשיבות להיערך להמשך הטיפול לאחר הבית המאזן, ולעשות זאת באופן אידיאלי כהמשך ישיר וללא המתנה. יתירה מכך, בחלק מהמקרים הכיוון המסתמן הוא להשתלב בנוסף גם בתוכנית שיקומית (במסגרת סל שיקום ושילוב מתמודדי נפש) בנוסף למסגרת הטיפולית. נושא זה נידון בתהליך הטיפול כמעט מתחילת הדרך כדי לאפשר חיבור רציף מייד עם סיום הטיפול בבית המאזן, זה עבור מי שזה מתאים לה. יחד עם זאת יש לזכור שקיימת מצוקה משמעותית בזמינות של מקומות טיפול, הן במרפאות, הן בטיפולי יום, והן במסגרות של בתים שיקומיים, על כן יש חשיבות להתחיל ולהיערך לכך כבר בשלבים המוקדמים של הטיפול ב"השביל". אנו ערוכים לספק שירות מרפאתי ושירות "טיפול יום" קצוב בזמן למספר קטן של מסיימות התוכנית הטיפולית, בכפוף לאישור מראש של קופת החולים המבטחת.

בשלב הראשון לא יתאפשר לצאת מ"השביל" למטרות לימודים או עבודה. יהיה צורך להתמקד בתהליך הטיפולי אשר מערב סדר יום מאד אינטנסיבי ומוקפד. בהמשך, בהתאם להתקדמות, תישקל האפשרות ליציאה של מספר שעות, ובכלל זה ללימודים או עבודה, כחלק מתוכנית הטיפול וההיערכות לסיום פרק השהות בבית מאזן.