עדויות
של דיירות בוגרות "השביל"
"לאחר טיפול של 3 חודשים בבית המאזן ״השביל״ בחולון נותר לי רק לומר תודה ענקית מכל הלב 💕
סבלתי מהפרעת אכילה יותר מ-20 שנה ובבית המאזן קיבלתי לראשונה בחיי טיפול ששינה לי את החיים מהקצה לקצה.
תודה לצוות המופלא, כמובן לעדית, המנהלת הנהדרת, לד"ר לואיס, הפסיכיאטרית המלאכית ולכל המטפלות והצוות הנוסף.
כבר כשהגעתי לאינטייק קיבלתי תחושה שהגעתי למקום נעים ומבין שבו אקבל טיפול מקצועי ואנושי.
לאורך כל השהות שלי בבית הרגשתי שהצוות נמצא שם בשבילי, מרגיש אותי ורואה אותי כבן אדם; ולא רק כעוד מטופלת או חולה.
התהליך שלי בבית המאזן היה קשה מאוד אבל במסגרת המיטיבה הזו קיבלתי כל כך הרבה אהבה ותקווה ואת התנאים המיטיבים להצליח במסע האישי שלי אל עבר בריאות פיזית ונפשית וחופש מהסבל הכרוך בהתמודדות המורכבת עם הפרעת אכילה.
אז שוב תודה לעדית ולצוות על שהייתם בשבילי ברגעים הקשים, לא ויתרתם לי ולא ויתרתם עליי, ובזכותכם אני כיום במקום טוב יותר."
ש.
"הייתי שבר כלי ...
מתה בחיים ...
רציתי להחלים אבל לא רציתי....
פחדתי... פחדתי שאשנא את עצמי עוד יותר, פחדתי להישאר לבד, פחדתי שכבר לא תהיה לי משמעות.
אז נשארתי... מחובקת בחיבוק חונק של המחלה... והחמצן אזל ... וכבר השלמתי עם העובדה שאולי אשאר חנוקה לנצח... או שאמות....
כי לבד לא הצלחתי להשתחרר ממנה... ומסגרות טיפוליות רק הגשימו את הפחדים שלי...
כשהגעתי לפה ידעתי שזו תחנה אחרונה ...לא ידעתי איך אצליח במאבק שתמיד נכשלתי בו .
אבל הייתה בי תקווה קטנה שאולי אולי קצת....
הייתי חלשה, עייפה ועצובה...
ואז במסע איטי אבל בטוח חזרתי לקבל את חיי!!!
המדריכות היו שם בשבילי בכל רגע! היו שם בקושי, אפשרו לי ליפול אבל לימדו אותי גם לקום ובעיקר האמינו!!!
עדית, המנהלת של הבית נמצאת כמעט כל יום בשבוע! תמיד אפשר לפנות, לשאול וגם לבכות. הכלים שקיבלתי מהשיחות איתה העצימו, חיזקו ולימדו אותי איך לצעוד נכון בעולם שרק עכשיו גיליתי!!!
וכל הצוות המקצועי שתמיד נמצא פה כדי שארגיש בטוח!!!
האחות שהיא מעבר לכך, הרופאות, המטפלות והדיאטנית שלא ויתרה לי-עליי!!!!
ואם בית מדהימה שנמצאת פה עם כל הנשמה!
כל יום הוא אתגר !! הקושי אף פעם לא נגמר....
לפעמים זה ממש סיוט....
אבל פה קיבלתי את חיי בחזרה!!!!
את הבריאות שלי, השפיות שלי, הגוף שלי.
פה אני נלחמת להבין שאוכל זה לא מפלצת ורגשות זה לא סוף העולם!!
הפסיכותרפיסטית המדהימה שלי מובילה אותי צעד צעד... נגענו בפצעים הפתוחים ולמדנו לחטא אותם!"
מ.
"הגעתי לבית המאזן “השביל” אחרי מספר אשפוזים, בחוסר אמונה שמשהו בחוויה יכול להיות שונה ממה שהכרתי. כשהגעתי גיליתי צוות מקצועי מסור שתמיד זמין לכל בעיה ומנהלת בית שהייתה נוכחת 5 ימים בשבוע. עדית (מנהלת הבית) הייתה שם בשביל כל בקשה בעיה או שסתם רציתי לדבר עם מישהו, גיליתי בן אדם שבאמת שם בשביל להקשיב לדיירות הבית ותמיד שם בשביל לשפר.
הזמן בבית המאזן גרם לי להרגיש שמקשיבים לי ומאמינים בי. הצוות היה שם בשבילי 24/7 והפך למשפחה השנייה שלי.
תודה רבה על כל מה שעשיתם בשבילי🫶"
מ.
"רציתי להגיד בראש ובראשונה תודה. תודה על הזכות להיות כאן, לעבור תהליך שכזה, שהייתה לי האופציה לבנות את עצמי מחדש.
תודה על כל התמיכה והעזרה והאמונה בי שאני באמת יכולה להצליח. שלא משנה מה קורה, אני יכולה להתגבר על זה. אני יכולה להתמודד. תודה שנתתם לי כלים להצלחה, שנתתם לי מקום לשתף, להרגיש בנוח, להרגיש יותר בבית מבבית.
הבית הזה הציל אותי מעצמי. הצוות פה באמת מדהים, כל אחד נותן מעצמו את האלף ואחד אחוז שלו רק בשביל שלנו יהיה טוב וזה ממש ניכר.
היום אני יוצאת לדרך חדשה, אני מרגישה שיצאתי מפה יותר מחוזקת, עם יותר ידע והבנה והכרה בעצמי ובגוף שלי. הכרה ביכולות שלי ובחוזקות שלי.
תודה על ההזדמנות הזאת להיות פה בבית המאזן שנקרא ״השביל״.
היום אני יכולה להגיד, זה לא בית מאזן- זה בית מחזק."
ש.
"לבית המאזן נכנסתי כשכבר הרמתי ידיים מהכול. כשלא האמנתי שיש סיכוי לחיים שיש בהם משהו שלא קשור בהפרעה. לא ידעתי אפילו מה אני צריכה, מה יוכל לעזור לי.
כבר באינטייק הרגשתי שאני בידיים טובות ובטוחות. שלקחו את כל אנשי הצוות הכי מקצועיים, רגישים, מדויקים, וריכזו את כולם לבית אחד. בית שבאמת מרגיש כמו בית. שיש בו קבלה והכלה של כולן, ללא יוצא מן הכלל. שיש מי שיקשיב, מי שיבין, מי שיתמוך, מי שיכוון. שיש מי שיעזור לך לעזור לעצמך. להאמין שאפשר אחרת. שיש חיים טובים בחוץ שמחכים רק לך. שלא משנה מאיפה באת, מה עברת לפני, מה היית צריכה להפסיק או לעצור כדי לטפל בעצמך - כלום לא משנה, רק את משנה, את והנפש שלך. רק אחרי שנכנסתי לבית פתאום הבנתי מה הייתי צריכה כל הזמן הזה, מה היה חסר לי. פתאום התקווה התחילה לחזור, האמונה בעצמי ובטוב. פתאום התפנה הרבה מקום בראש והדברים נעשו בהירים יותר ויותר. אז לא, הבית המאזן לא היה הטיפול הראשון שקיבלתי, וכנראה שגם לא האחרון. מה הוא כן היה? נקודת המפנה הכי חשובה בסיפור שלי, הנקודה שבה פתאום רציתי לנסות לחיות את החיים שלי בצורה טובה יותר, נקודה בה גיליתי את עצמי מחדש, את הצרכים שלי, הרגשות שלי, התחביבים שלי. נקודה שבה הסכמתי לראשונה להכיר בקשיים וההתמודדויות שלי, לתת להם תוקף. נקודה שבה קיבלתי כל כך הרבה כוחות להמשך הדרך, נקודה שגרמה לי לרצות יותר מהכול לחיות. נקודה שבה התחלתי לתת לעצמי מקום."
ע.
"הגעתי לבית המאזן במצב שלא אפשר לי יותר מדי בחירה. המטרה היחידה שלי הייתה לעלות במשקל ולא מעבר.
לא האמנתי בטיפול מעבר לטכני – אוכל, משקל וכו'.
הגעתי עם הרבה חוויות קודמות של אשמה, חוסר אמון, השפלה, עונשים ועוד.
לא האמנתי שיכולה להיות דרך אחרת.
וגיליתי שכן...
בבית המאזן ראו אותי כבן-אדם ולא כהפרעה.
האמינו בי ועזרו לי להאמין בעצמי.
לא הרגשתי לרגע תחושה של השפלה, אלא להיפך, יחס אמפטי וכל כך מכבד!
צוות קשוב ורצון לעזור בכל דרך שיש (גם היום, כחצי שנה אחרי).
קיבלתי כל כך הרבה מעבר למשקל והטכני.
ככל שעובר הזמן אני מגלה יותר ויותר כמה המקום הזה נתן לי וממשיך לתת לי!"
ת.